תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה
דיקן בית הספר לחינוך: פרופ' אורית אבידב-אונגר
בית הספר לחינוך הציב לעצמו יעד להכשיר את מורי העתיד למנהיגות ולמקצועיות תוך התייחסות לריבוי התרבויות המאפיינות את החברה הישראלית. תכניות הלימודים לתואר ראשון בחינוך נועדו לפתח את הידע והמיומנויות של המורה לעתיד ובד בבד להעצים את המורה ולהכינו לתפקידו כמחנך וכמשפיע. בדרך זו נצמיח מורה יזם ומנהיג, דמות ערכית המהווה השראה לתלמידיו.
תכניות הלימודים של תואר ראשון בהוראה מציעה חוויה לימודית, בדגש על יזמות בחינוך באמצעות חשיבה, הכרות והתנסות עם חדשנות בתהליכי הוראה .במהלך הלימודים יינתן דגש על בחירה בקורסים חדשניים בשילוב טכנולוגיות ייחודיות, תוך חיזוק הקשר עם השדה החינוכי. הסטודנטים לתואר בחינוך מוזמנים לבחור ממגוון קורסים בנושאים המרחיבים את הפרספקטיבה באשר לחינוך ומטרותיו. לדוגמה, NLP, למידה מבוססת פרויקטים (BPL), ארגז כלים חוויתי לאימון רגשי חברתי, יזמות EdTech, חדרי בריחה, מציאות מדומה, סימולציה חינוכית, מיינדפולנס ועוד.
בית הספר לחינוך, בהרכב האנושי של הסגל והסטודנטים, מהווה תמונת ראי של החברה הישראלית. כתף אל כתף לומדים ומלמדים אצלנו יהודים, ערבים, עולים חדשים וצברים, בני המרכז והפריפריה. כך, מעודדת המכללה את בוגרי התואר בחינוך לחתור למעורבות חברתית ורגישות רב תרבותית.
הגיל הרך – כולל התמחות נוספת לכיתות א-ב בשילוב תעודת התמחות בגישת NLP
חינוך מיוחד – במסלולים גי”ר ורב-גילאי בשילוב תעודת התמחות בהעשרה אינסטרומנטלית עם מכון פוירשטיין
הוראת אנגלית רב גילאי- בשילוב תעודת התמחות בהוראה מתקנת באנגלית
הוראת מתמטיקה – במסלול יסודי ועל יסודי
הוראת מדעים – במסלול יסודי ועל יסודי
הוראת הלשון העברית – במסלול יסודי ועל יסודי
הוראת ההיסטוריה – במסלול יסודי ועל יסודי
הוראת הספרות – במסלול על יסודי
מסלולים דוברי ערבית - במסלולים גי”ר, הוראת המדעים ליסודי ושפה וספרות ערבית – רב גילאי
תכנית מצוינים בחינוך (רג”ב (– תכנית תלת שנתית למועמדים מצוינים במימון מלא ומלגות נוספות בשיתוף עם משרד החינוך.
בנוסף, פועלות בבית הספר לחינוך מגוון מסגרות לימוד בהן ניתן ללמוד לימודי תעודת הוראה. המסגרות המוצעות פונות הן למועמדים המעוניינים לרכוש השכלה זו במקביל ללימודי תואר ראשון בחינוך והן ללימודי הסבת אקדמאים להוראה.
החוג לחינוך מקדם תפיסה אינטגרטיבית של חינוך כתחום רוחב המכוון לקידום התפתחות מיטבית ובריאה, מנהיגות, חדשנות, חוסן אישי וחברתי, מסוגלות ומשמעות במערכת החינוכית. בהתאם לכך, אנחנו רואים חשיבות רבה בפיתוח והכשרת אנשי חינוך בעלי פרספקטיבה חינוכית רחבה וגמישה, ידע מבוסס תיאוריה ומחקר, והבנה של מהות המעשה החינוכי והזהות של אנשי החינוך כמובילי שינוי בהקשרים המגוונים שבתוכם הם פועלים. במסגרת זו מודגש הדיאלוג שבין ידע תאורטי לבין ידע יישומי תוך הבניית שפה חינוכית מקצועית המדגישה הובלת שינוי, יזמות, חדשנות ולמידה חברתית-רגשית.
ההכשרה המעשית מאפשרת התנסות במצבי אמת של הוראה ויישום התיאוריה בשדה החינוכי.
ההכשרה המעשית הניתנת לסטודנטים לתואר בחינוך הוראה מונחית על-ידי מדריכים פדגוגיים. האימון כולל יישום של החומר התיאורטי הנלמד ותרגול שיטות הוראה מגוונות בזיקה לצורכי בתי הספר והגנים בהם מתבצעת ההכשרה.
כמתחייב ממדיניות משרד החינוך, כל מורה חייב התמחות בהוראה בשנת עבודתו הראשונה. סטודנט לתואר בחינוך שסיים את כל החובות הלימודיים הקשורים בפדגוגיה (כולל פרויקט) ובסך הכל 80% מהחובות האקדמיות שלו, יכול להתחיל את ההתמחות בהוראה בשנה הרביעית ללימודים.
שנת ההתמחות במסגרת תואר ראשון בהוראה היא למעשה שנת העבודה הראשונה בהוראה ומהווה את השלב הראשון בכניסה למקצוע. בשנה זו עובר פרח ההוראה משלב ההכשרה לשלב העבודה כמורה בפועל .